<h1>ספר הבתים הלכ' תפילה שער עשירי סעיפים ג'—ד'</h1>
<h2>דף יא:</h2>
המשכים לקרות בתורה או לשנות במשנה קודם שיקרא ק"ש נוטל ידיו תחלה ומברך שלש ברכות אלו בא"י אמ"ה אשר קדשנו במצותיו וצונו לעסוק בדברי תורה, הערב נא ה' אלהינו את דברי תורתך בפינו ובפיפיות עמך בית ישראל ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי עמך בית ישראל כלנו יודעי שמך ועוסקי תורתך בא"י המלמד תורה לעמו ישראל, בא"י אמ"ה אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו תורתו בא"י נותן התורה. קרא ושנה לאחר ק"ש אינו צריך לברך שכבר נפטר באהבת עולם שהיא ברכת התורה. יש מן הגדולים שכתב שאינו פטור לברך אלא אם כן שנה לאלתר אחר שקרא ק"ש ולא הפסיק בנתים, אבל אם הפסיק בנתים צריך לחזור ולברך. וכן כל זמן שרוצה לקרוא בתורה או לשנות בתורה הואיל והפסיק בנתים צריך לברך כדרך שאמרו בתפילין שכל זמן שמניחן מברך. והראב"ד כתב שאינו דומה לתפילין שהתפילין אין חובה עליו כל היום לפיכך כל זמן שמניחן מברך, אבל תלמוד תורה אין לה הפסק דכתוב והגית בו יומם ולילה וההגיון כל שעה ואי אפשר זולתה. ויש מי שכתב שכיון שלשון הכתוב והגית בו יומם ולילה ולא כתב כל הימים וכל הלילות כל יום ויום הוא זמן בפני עצמו ומברך בו פעם אחת ביום בלבד, וכן דעת רוב הגאונים. ויש מי שכתב שאם בירך בבקר פעם אחת אם יחזור ויברך הרי הוא מברך ברכה שאינה צריכה ועובר משום לא תשא. וכן נראה.
